יום ראשון, 4 באפריל 2010

OK!

Yeah!
מצטער, לא היה לי כוח להיות יותר מדי יצירתי בשיר.

טוב, אז ברלין. וואו.
אחרי שלושה ימים בדנמרק שכללו הרבה אתרים סגורים, גשם, ביקור בטירה של המלט, אירוח אצל הומו היפסטר מקומי (בדירה שנראית כמו מוזיאון, אבל עם מקלחת אבן במרתף..) ומסיבת דאב סטפ שיצאה משליטה. הגיע הדבר האמיתי. שכבר הוכיח את עצמו שלשום בערב הראשון.

אז עבר חודש, נגמר פרק סקנדינביה ועכשיו, במדינה השישית, הגיע הזמן להשתולל!

יום שבת, 27 במרץ 2010

שניתי את דעתי

Well, I've Changed my mind, and it's really good I did it.

Norway
(what a surprise, the song, that is..)

There are no words to describe the beauty I saw in the last couple of days.
The way here was amazing, so wild, yet clean and so wide and open. and eventhough it was almost 14 hours by train it was worth it.
Yesterday I took a trip to the fjords which was even better.
I hope that the 200 pics I took, will mange to show just a little bit from the amazing nature.

A mind blowing experience, no doubt.

Happy Passover
(I'll spend my Seder on a Train to Denmark)

יום חמישי, 25 במרץ 2010

Pics

Cool song
Well, It's about time to upload some pics. So if you want any, just e-mail me and i'll send you some.

יום חמישי, 18 במרץ 2010

Kolmikulma

שיר.

(ועכשיו חדש, רשימה אי שם בצד שמאגדת את כל השירים, ככה לא צריך להתאמץ למצוא שיר יפה, למרות שזה כמובן נוסטלגי ומרגש לדפדף אחורה לרישומים קודמים)

בכל מקרה, הוסטל עם אינטרנט חינם ועברית זו הזדמנות מצוינת לכתוב ולעדכן. אז כן, חיכיתי ממש להגיע לפינלנד (למרות שלוצרן הייתה מקסימה ועליתי על עוד הר אחד עם נוף משגע שאחרי נסיעה של חצי שעה ברכבל לוקחים רכבל נוסף לנסיעה של חמש דקות שבמהלכה עוברים את העננים ואפילו שמעונן למטה, שמש ושמיים כחולים צלולים למעלה. את העיר כמובן אי אפשר לראות מרוב העננים אבל רואים פסגות וכמו נוף שנשקף ממטוס, רק לא דרך חלון קטן אלא בנוף של 360 מעלות).
אז כן, פינלנד. איזה מקום ששומעים עליו רק בהקשר של האירווזיון או משהו מופרך ועונתי אחר. קר פה, מאוד. ומושלג, מאוד. ולא כל כך נוח להתמצאות. אבל היו לי יומיים מאוד חברתיים לשם שינוי (עם מארחים ומקומיים). וכמו שכתבתי קודם, הלכתי על הים הקפוא. מה זה אומר? שכל כך קר שהים קופא והזרם נמשך כמה מטרים מתחת לשכבה גדולה של קרח וקצת שלג. ויש מקומות שרואים זרם ויש אניות ומזח שאתה לא חייב ללכת עליו, כי כנראה שלא תטבע. על האטרקציה של לטבול במים הקרים (יש מקומות שאפשר והמים בטמפ' של 2 מעלות בערך) ואז לרוץ לסאונה, דילגתי.

מחר אני נוסע עוד יותר צפונה, לחלק הדרומי של לפלנד וביום שלישי אני כבר נודד לשבדיה. המחויבות האחרונה שלי היא הנסיעה לשבדיה, מיום שלישי אני אדון לעצמי באמת ויכול להמשיך לאן שארצה. את המסלול המקורי כבר שיניתי, וכרגע אני תוהה לאן להמשיך. יש הצעות?

לילה טוב וחמים.

יום שלישי, 16 במרץ 2010

Finland

song

well, I wanted to post another sng, but the weather here doesn't really go with its mood.
Anyway, I´m in Finland (who would have thought.. !), and i walked on the frozen sea, it was amazing.
more stories to come.

good night

יום שבת, 13 במרץ 2010

Finally

My dear
Tuesday never looked so close.

יום חמישי, 11 במרץ 2010

The lost one

pt. 1

(it was written 2 days ago)

טוב, אז ללא ספק שבוע ארוך מורכב, מיוחד ומגוון, עבר על כוחותינו בשוויץ. 5 ערים, 4 רכבות, 4 הוסטלים, מארח גרמני אחד נהדר (שיחד עם עוד שותף גרמני וחברה יפנית חלקנו פונדו גבינה מקומי ומשחק קופסה שמטרתו להשתלט על העולם), 2 הופעות (האחת טובה וכבר נכתב עליה כאן, והשניה של ביצ׳ האוס חלומית וקסומה אם כי קצרה מדי, אבל יש לי חולצה למזכרת. (Been there, bought the T shirt), מסיבה עם 15 אמריקאים, תלמידי ארכיטקטורה שנסעו לראות בניינים, 289 תמונות שבתקווה יעלו בקרוב, 4 שכבות של ביגוד, המון שלג, המון מחשבות, המון לחוות את עצמך במצבי קיצון ואינספור שעות של מוזיקה.
אבל כל זה כאילו היה רק חימום. מי אמר שזה רק טיול אורבני?
עשיתי מסלול הליכה, במקום שומם וסוג של נטול ציביליזציה. אינטרלקן נמצאת במין עמק כשהיא מוקפת בהרים מושלגים. ממש גלויה. יצאתי מהעיר בשביל מושלג לאורך נחל ולאט לאט נגמרו הבתים והתחילה
חורשה והכל שלג (שאריות מפעם קודמת, למזלי לא ירד) ואז מגעים לאגם שנקרא תון והכל נפרש לפנייך: הרים ומים ושקיעה וזה היה עוצר נשימה.
pt. 2
למחרת לקחתי אוטובוס ואז רכבל ועליתי לפסגת הנידרהורן שזה הר מושלג בגובה 1900 מטר
מעל פני הים. ושם התחלתי ללכת. גיבור שכמוני בחרתי במסלול הארוך של 10 ק״מ בשלוש שעות. המקום היה כל כך גבוה שהעננים היו מתחתי. גם שם הייתי כמעט לבד לאורך המסלול, וכשהגעתי למטה חשבתי
לעצמי, נו, אינטרלקן רק שעתיים הליכה (ורבע שעה באוטובוס) אז קדימה נלך! זאת הייתה טעות.. זאת אומרת היה מקסים וככל שירדתי יש חורשות וחלק מושלג וחלק משקיף על האגם שראיתי יום קודם מלמעלה, אלא שבאמצע הדרך השילוט הפנה למקום לא צפוי וחיכתה לי עליה ענקית וירידות אינספור בנעליים שלקחתי
מההוסטל (נעלי סקי או שלג שהיו קטנות עליי קצת והתחלתי להרגיש את זה בירידות מההר) ואני מרגיש איך הרגליים והתחת נתפסים לי. אכן שעתיים, אכן יפה אבל כואב.
והיום לקחתי רכבל של חצי שעה (שגם נתקע באמצע, אז עם פחד הגבהים היה נפלא) אל פסגת הפירסט, חלק מרכס ההרים הגבוה באירופה ומגובה של 2200 מטר התחלתי את דרכי בשבילים החלקלקים מאוד ותלולים לא פחות. למרות מזג האויר המעונן, הנוף לא אכזב, הכל כל כך גדול. גם היום עברתי חלק גדול מבודד לגמרי, אלא שההר הזה הוא גם אתר סקי, אז מדי פעם חולפים על פניך מחליקים זריזים, באמצע גם התחיל לרדת שלג, ממש גלויה בהתגלמותה. אבל אחרי שני ההרים הללו, אין שריר באזור הרגליים (והישבן) שלא תפוס.
ומה צופן העתיד? הופעה, מארח מקומי, קצת ציריך, קצת לוצרן , עוד הר וטיסה לפינלנד. שנראה לי תסיים יפה את פרק הפרולוג של שוויץ.